הדרכת חבר:
הרוצה להדריך את חברו על הדרך הישרה, צריך ללכת אתו לאט לאט, ולא ירצה לתקן הכל בבת אחת, לדוגמא אם יהיו לפניו שני דברים בחברו אשר אינם טובים, לא ירצה להרחיקו משניהם יחד, כי זה לא יתקבל אצל חברו. כי חברו רצונו עתה בשני הדברים, ואם ימנע את שניהם מאתו ויעיק ויגדור לרצונו לחלוטין זה לא יצליח, כי כך טבע בן אנוש שאינו מבטל רצונו לגמרי. אלא על המתקן הישר לתת דעתו ולבחור איזה מהשני דברים מוכרח יותר להרחיק את חברו, והדבר השני למרות שגם הוא אינו טוב כל כך, בכל זאת ההרחקה ממנו אינו מוכרח כמו הראשונה. ועל ידי כך יסכים ויניח לחברו את המדה השניה כרצונו, ואז בקלות יוכל לשכנע את חברו לתקן את המדה הראשונה.

 

ומב' סיבות יסכים לו חברו לתקן את המדה הראשונה, הא' שהשאיר לרצונו מקום להתבטא במדה השניה, לא יהיה רצונו במדה הראשונה כל כך בתוקף, והב' מפני שהחבר הנתקן נוכח לדעת שאין המתקן רוצה להעיק לנפשו ולגדור כל רצונותיו, שהרי הוא מסכים לו על כמה דברים שרצונו בהם, וזה גורם קירוב הדעת של הנתקן אל המתקן, וממילא יקבל דבריו, ובמשך הזמן ירחיקו גם מן המדה השניה, וזה כלל גדול בהנהגת המתקן אי אפשר בלעדיו.

 

(נקודה מכללי החינוך וההדרכה של רבי יוסף יצחק המנהיג השישי לבית חב''ד).

(שייך לאתרנו כי בריאות ברוחניות משפיעה על בריאות הגוף ושלוותו)